בכ"ט בנובמבר 1947, חמישים שנה אחרי הקונגרס הציוני הראשון, התממש החלום הציוני עם החלטת עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל. אבל מה היא אותה ציונות שכולם חלמו עליה?

הרצל אימץ לתנועה שייסד את המושג 'ציונות' (Zionismus בגירסה הייקית), שאותו טבע עיתונאי אוסטרי בשם נתן בירנבאום. השם 'ציון' סימל אלפיים שנות געגוע לארץ רחוקה ובלתי מושגת, פנטזיה שהרצל שאף להפוך מאגדה למציאות.

אבל הפוסט הזה לא יעסוק בציונות על כל הישגיה וכישלונותיה, אלא במקורה של מילה הקצרה 'ציון', חידה קשה לפיצוח שהעסיקה את טובי החוקרים והבלשנים. להלן ההסברים המקובלים והפחות מקובלים, כולל אחד מפתיע במיוחד.

ארץ עיר דומם

'ציון' הפכה לכינוי פיוטי לארץ ישראל רק לאחר שהעם גלה מארצו. לפני כן, ציין השם את העיר ירושלים, וליתר דיוק – את הר הבית.

הבהרה: הר ציון הנוכחי נמצא מחוץ לחומות העיר העתיקה ואינו הר ציון המוזכר בתנ"ך. מקור הטעות בזיהוי שגוי של כותבים נוצריים מהתקופה הביזנטית.

השם 'ציון' מוזכר לראשונה בשמואל ב' פרק ה': "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד … וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה."

כפי שאנו רואים, השם 'ציון' לא שרד לאחר הכיבוש ונמחק מייד. מעניין מה הייתה הסיבה לכך, חוץ מרצונו של דויד להנציח את עצמו. למרות המחיקה, שם המצודה נשאר כשמו של ההר, שאולי נקרא על שם המצודה – או להיפך?

שחזור של עיר דוד, שנבנתה סביב או ליד מצודת ציון

ה'מילוא' שבנה דויד הוא כנראה מילוי של אבנים ועפר בין המדרון לחומה, שנועד לחזק את החומה ולאפשר בנייה מעליה. נחזור אליו בהמשך.

מעט מאד ידוע לנו על ירושלים היבוסית שלפני דויד, ועל האנשים שגרו בה, שפתם ותרבותם. אין גם כל הסבר למקור השם 'ציון', למרות שהתנ"ך אוהב להביא הסברים לשמותיהם של אנשים ומקומות ('מדרש שם'). רוב ההסברים אמנם מופרכים ואינם מספקים מידע של ממש, אך לגבי 'ציון' אין אפילו ניסיון להסבר. הסיומת -ון מקובלת בשמות הרים ונחלים בארץ ישראל (ירקון, חרמון וכו'), והשם נראה עברי או משפה שֵמית קרובה – אבל מה מקורו?

1. ציוניוני הדרך

החשוד המיידי הוא 'ציוּן' = 'סימן'. המילה 'ציוֹן' (בחוֹלם) מופיעה בתנ"ך כ-150 פעם, אך 'ציוּן' (בשוּרוּק) מופיעה רק פעמים ספורות:

"וַיֹּאמֶר–מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר, הַקֶּבֶר אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-בָּא מִיהוּדָה" (מלכים ב' כ"ג)

"וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ, וְרָאָה עֶצֶם אָדָם, וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן–עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים" (יחזקאל ל"ט)

"הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים–שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ" (ירמיהו ל"א)

בפסוקים הראשונים, 'ציוּן' הוא גל אבנים או מצבת קבר. אצל ירמיהו, אלה סוג של אבני מייל המוצבות לאורך הדרך ('תמרורים' הם עצי תמר קטנים שניטעו לצדי הדרך. ירמיהו מדבר באירוניה: כמה פסוקים לפני כן מוזכר "בכי תמרורים").

בעברית המודרנית התפתח מהציוּן הפועל 'לציין', שהרחיב את משמעותו ממצבת אבן למספר המציין את רמתו של התלמיד – שאם הצטיין קיבל 'מצוין'. אך זו התפתחות מאוחרת ולא ניתן ללמוד ממנה על מקור המילה.

לפי הבלשן הדגול קליין, השורש הוא צו"ה, והכוונה אולי למונומנט שהוקם במצוות האל או המלך. ההסבר אינו משכנע וקשה להתעלם מההבדל בניקוד. כמו כן, לא ידוע על מצבה כלשהי שעמדה על ההר. נמשיך במסע.

2. ישושום מדבר וציה

בישעיהו ל"ב מופיעות שורות שירה נפלאות, שאינן נופלות ברמתן משל זך או עמיחי: "וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ, וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן, כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה." אך ענייננו לא בשירה אלא במילה 'צָיוֹן', שנגזרה מ'ציה' – מדבר ושממה. לפי פירוש זה, מצודת ציון נקראה כך מכיוון שניצבה על גבעה שוממה ועירומה, או צפתה אל המדבר, או שימשה כמפקדה של מחוז מדברי בשם ציון (שאינו מוכר לנו).

גם הסבר זה לוקה בחסר: 'ציה' היא מדבר מרוחק ופראי, או מקום שנחרב וננטש עקב חטאים כאלה ואחרים. שניהם לא מתאימים לירושלים, שהייתה עיר מיושבת ומבוססת כבר בימי דוד, וסביבתה שופעת מעיינות. נעבור להסבר הבא.

3. על חומותייך ירושלים

שורש אפשרי נוסף למילה "ציון" הוא צנ"ן (אין קשר להצטננות) שממנו נגזרה המילה 'צינה' שמוזכרת במקרא בהקשרים צבאיים: "עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה, וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה" (ירמיהו מ"ו); "צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע, יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב" (יחזקאל כ"ג); "בְּנֵי יְהוּדָה, נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח" (דבה"א י"ב); ועוד.

צינה היא כנראה מגן גדול, או שריון המקיף את כל הגוף. בתהלים צ"א מוזכרות "צִנָּה וְסֹחֵרָה", שלפי רש"י היא "צינה המקפת את האדם קרוב לארבע רוחותיו, לשון סחור סחור".

צינה נוספת ורלוונטית לענייננו מופיעה ביחזקאל כ"ו: "וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה". זוהי חומה או ביצורים, המזכירים את המילוא שבנה דוד סביב המצודה. לפי הסבר זה, מצודת ציון היא מצודה מוקפת חומה – אלא שלמצודות תמיד יש חומות, לא? ננסה עוד כיוון.

4. צנינים בעינייך

הסבר זה קשור להסבר הקודם, ועוסק במקור אפשרי של השורש צנ"ן במובן של הגנה ושמירה. הביטוי האזוטרי "היה לצנינים בעיניו" מוכר לנבחנים בפסיכומטרי (התשובה הנכונה: מאד הפריע לו), אבל מה זה?

צנינים הם קוצים, כמו ביהושע כ"ג : "יָדוֹעַ תֵּדְעוּ, כִּי לֹא יוֹסִיף יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם". 'פח' הוא מלכודת חפורה באדמה ("מן הפח אל הפחת"), 'מוקש' הוא משהו דומה, ו'שוטט' קשור לצליפת שוט. "צנינים בעיניכם" הוא דימוי חד של קוץ בעין, שחובבי קולנוע יזהו מסרטם של דאלי ובונואל, 'הכלב האנדלוסי'.

בספר במדבר ל"ג יש גירסה קצת שונה: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם". כאן הקוצים נתקעים בצדי הגוף, והשִֹיכִּים – בעיניים. מאותו שורש באה המשוכה, המוכרת היום מעולם האתלטיקה אך אצל אבותינו שימשה להרחקת מבקרים לא רצויים: "וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס" (ישעיהו ה').

משוכה היא גדר קוצים נגד גנבים ושאר מזיקים, ואולי גם הצינה. יתכן כי מצודת ציון התחילה כמאחז חקלאי מגודר בקוצים, או שבזמן הקמתה המושג כבר איבד את מובנו המקורי וציין גם גדר אבנים.

5. צור ישראל

הסבר נוסף קושר את ציון למילה הערבית 'צוואן' (صوان) = אבן צור או גרניט. ירושלים בנויה על סלעי משקע רכים כמו גיר ודולומיט, אך יש בה גם שכבות של צור קשה יותר. הר הבית כוסה שכבות של בנייה והרס ואסור לחפור בו, כך שקשה לדעת אם המצודה נבנתה על שכבת צור, או מאבני גרניט שהובאו ממרחק, או שזהו שם סמלי המציין משהו קשה ועמיד. זהו הסבר סביר, אבל הגיע הזמן לעבור לפירוש האחרון והחביב מכולם.

6. כיכר החתולות

זה הזמן להדגיש כי כל ההסברים לא נלקחו ממוחי הקודח, אלא ממוחות הרבה יותר רציניים ומלומדים ממני – כולל זה שלפניכם.

חוקר מקרא בשם אלברט שַנדה (1873-1953) הציע פירוש מהפכני, במסגרת תיאוריה לפיה שמות מקומות בסיומת ־ון בנויים לעתים על בסיס שמות בעלי חיים, כמו למשל העיר עגלון המופיעה  בספר יהושע. אז איזו חיה מתחבאת בשם 'ציון'?

בישעיהו י"ג מתאר הנביא הזועם את החורבן המוחלט שיבוא על בבל לאחר שה' יעשה בה שפטים בסגנון סדום ועמורה: "וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים; וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם. וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו, וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג". כמה פרקים מאוחר יותר, הוא מתהפך על אדום: "הָיְתָה נְוֵה תַנִּים, חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה. וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים, וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא". גם ירמיהו מזכיר ציים ואיים – אבל מיהם?

בפרק מוזכרות עוד חיות, חלקן מוזרות ולא מוכרות, כולן שוכנות מדבר. נתמקד בשתיים: ציים ואיים. לפי תרגום יונתן לארמית, ציים הם תמווין (נמיות) ואיים – חתולין (חתולים). פרשנים אחרים חושבים שאיים הם תנים או זאבים, ודווקא הציים הם חתולי בר. הם נקראים כך בגלל שהם חיים במדבר (ציה), או שזו אונומטופאה בדומה לשורשים צווח וצרח.

קרקל. טורף חסר פחד, המסוגל לקפוץ לגובה 3 מטר ולתפוס ציפור במעופה!

האם מצודת ציון היא מצודת חתול הבר? בארץ ישראל חיים מספר מיני חתול בר, בהם הקרקל המרשים, ובעבר הסתובבו כאן אפילו ברדלסים. סביר גם שעל שמם נקראו מצודה או הר: במצרים השכנה זכו החתולים למעמד של אלים, ופירוש שמו של אחד האתרים המסתוריים והמרשימים ביותר בארץ, רוג'ום אל הירי שברמת הגולן, הוא "גל האבנים של חתול הבר". האם הר ציון הוא 'הר חתול הבר' או 'חתול המדבר'?

רוג'ום אל הירי, אתר מגליתי מסתורי בן כ-5,000 שנה המורכב מכ-42 אלף אבנים, חלקן במשקל כמה טונות, וקוטרו כ-150 מטר. לא ידוע מי בנה אותו, לשם מה, ומדוע הוא מכונה "גל האבנים של חתול הבר". צילום: יצחק מרמלשטיין

לסיכום

בשנת 1975 קבעה עצרת האו"ם כי הציונות, יחד עם האפרטהייד, היא צורה של גזענות. ההחלטה (שבוטלה בשנת 1991) עוררה תרעומת רבה בישראל. בתגובה, שונה שמן של שדרות האו"ם בעיר הולדתי חיפה, ל"שדרות הציונות", החלטה שהותירה את מסעדת או"ם הפופולרית נטולת הקשר. דורות של חיפאים צעירים תהו מה לחומוס ולאו"ם, עד שהיא נסגרה בסוף.

אז אם ציונות היא לא גזענות, מה היא כן?

כפי שראינו, ציון יכולה להיות: 1. מצבת קבר; 2. מדבר שממה; 3. מגן או שריון; 4. גדר קוצים; 5. צור חלמיש; 6. חתול בר.

במה תבחרו?

6 מחשבות על “כ"ט בנובמבר: מהי ציונות?

  1. שוב מרתק.
    הבחירה במושג "ציונות" היה כדי להימנע מקשר פיסי לקרקע. לא "ישראל" לא יהודה" ואפילו לא "כנען". "ציון" הוא מונח מתחום חיי הרוח והרעיונות ולכן התאים לבירנבאום (שהפך יהודי חרדי) להמציאו ולזרמים השונים כל כך ביהדות להתאחד תחתיו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s