המסכה מלווה את האנושות משחר ימיה, במשחק תעתועים של הסתרה והעמדת פנים. האם מאחורי המסכה מסתתרות הפנים האמיתיות, או שהיא עצמה היא הדבר האמיתי?

גם אלוהים חובש מסכה

לטענתו של ג'וזף קמפבל, מחבר "מסכות האל" (The Masks of God), סדרת הספרים המונומנטלית על דתות העולם, כל האלים הם חזרות על אותם מוטיבים. רק המסכות משתנות. בספר הראשון בסדרה, "מיתולוגיות פרימיטיביות", מתוארים ציורי המערות של לסקו (Lascaux) שגילם כ-20 אלף שנים. קרוב לאלפיים ציורים, שצוירו במשך דורות רבים, מציגים בעלי חיים מכל הסוגים והגדלים – אך ללא דמויות אנושיות.

בכל האוצר המדהים הזה, מופיעה רק דמות אנושית אחת – והיא חובשת מסכה (יש לה גם זיקפה מרשימה, אבל זה לפעם אחרת). אין לדעת אם מדובר בצייד או מכשף, לא ברור אם המסכה מייצגת ציפור או זאב או משהו אחר, אך מעניין לגלות שהייצוג הראשון של בן אדם בתרבות האנושית כיסה את פניו במסכה.

02_07_00_01
הצייד (או שאמאן) ממערת לסקו

מסכה זה לא צחוק

נדלג כמה אלפי שנים קדימה ונגיע למקורותינו אנו. המסכה מופיעה לא מעט במקרא, והיא מוזכרת תמיד בהקשר שלילי. המסכה התנ"כית היא אם כל רע, סמל מובהק לסטייה מדרך הישר. הופעתה הראשונה היא באירוע מכונן, המייצג שיא של כפיות טובה, קוטן אמונה וחוסר טקט.

בזמן שמשה יושב בתוך ענן על ראש ההר וטורח על חקיקת לוחות הברית, לעם נמאס לחכות והוא עושה "עגל מסכה" מזהב. זו הבגידה האולטימטיבית. מכאן ואילך, בכל פעם שהתנ"ך מזכיר מסכות, זה נגמר רע.

מסכה אינה מסכה

לפני שנעמיק בתכונותיה השליליות של המסכה, נקדים ונאמר שאין לה כל קשר לפורים. 'עגל מסכה' זה לא מסכה של עגל. "מסכה" היא סוג של צֶלֶם, דמות אלילית, ומקורה בשורש נס"ך, שמובנו יציקה או מזיגה. מסכה היא פשוט יציקת מתכת, ובשפת המקרא היא מחליפה לעתים את המילה "מתכת" (שגם היא נובעת מפעולת ההתכה).

51t9vmohozl
"עגל מסכה" זה לא מסכה של עגל

לפי חוקר המקרא גזניוס, "מסכה" אכן באה משורש נס"ך, אלא שהכוונה לניסוך – יציקת יין או שמן לכבוד אלוהים. הכהנים היו מנסכים על המזבח, נסיך הוא מי שניסכו שמן על ראשו (כפי שהמלך נמשח בשמן ולכן נקרא "משיח"), ומסכה היא אוביקט שקודש בניסוך. יש לציין שתיאוריה זו אינה מקובלת על מרבית החוקרים.

כך או כך, המסכה אסורה: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה". הסופר המקראי מבחין בין "פסל", דמות מפוסלת באבן או בעץ, ובין "מסכה" יצוקה ממתכת. בהכירו את הקליינטים שלו, הוא לא משאיר מקום לאי הבנות: שניהם אסורים.

כאמור, מיד לאחר קבלת התורה (או לפני כן, הכרונולוגיה של מעמד הר סיני די מבלבלת) העם דווקא עושה עגל מסכה. מאז מלווים אותנו הפסלים והמסכות, יחד ולחוד, לאורך כל תולדות העם וחטאיו.

גם תמונה אינה תמונה

האיסור המקורי, דיבר מס' 2, הוא "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה". המסכה מופיעה בתנ"ך יותר מעשרים פעם; התמונה שכיחה פחות, ונראה כי היא שייכת לרבדים מוקדמים יותר ובהמשך המסכה מחליפה אותה – אך השתיים אינן זהות.

במקרא, "תמונה" אינה משהו שתולים על הקיר, אלא דמות או פני האל, למשל "יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ, תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי" (איוב ד); או "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ; אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ" (תהלים יז). "תמונה" אינה ציור אלא אובייקט פולחן וסמל לעבודה זרה, אבל איזה בדיוק?

משערים ש'תמונה' באה משורש מו"ן או מי"ן (כמו 'תמורה' משורש מו"ר או 'תשובה' – שו"ב), שיש לו היסטוריה מעניינת וכרגיל, הכל מגיע לסקס…

השורש המקורי היה מע"ן, שקיים גם בערבית ומובנו "לחרוש, ליצור תלם" – כמו במילה 'מענית'. מכאן התפתח המובן של "הפרדה, חלוקה", שממנו נוצר המובן "מין" המוכר לנו מבראשית פרק א': "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ … כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ … נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ" וכד'. "מין" הוא קבוצה נפרדת, סוג שונה. עם הולדת הדקדוק העברי בימי הביניים, החל המושג  לציין גם מין דקדוקי, זכר ונקבה, אך רק בעברית המודרנית נוסף לו הגוון המיני.

במסלול שונה, התפתח המובן של "משהו נפרד, אחר, זר" שממנו נגזר הכינוי 'מינים' לכופרים (בעיקר נוצרים) ו'מינוּת' – דברי כפירה. מפתה לקשור זאת ל'תמונה' אך המובן זה מוכר רק מימי חז"ל וקשה לשייך אותו לתמונה המקראית. יתכן כי במקור ציינה "תמונה" משהו נפרד שאינו הדבר עצמו אלא רק דימוי או ייצוג שלו.

תמונה היא (אולי) מסכה?

תמונות כיכבו כנראה בפולחנים האליליים של עמי כנען – אחרת למה לאסור אותן? ממקומה המכובד בעשרת הדברות, ברור שבעת שנכתבו הדברים כולם ידעו מהי תמונה; כמה דורות לאחר מכן, המילה יצאה משימוש והפכה לאנכרוניזם, מסמלת משהו שאבד ונשכח – אבל מה?

אני רוצה להציע תיאוריה נועזת. התערוכה הנפלאה "פנים אל פנים – המסכות העתיקות בעולם" (מוזיאון ישראל, 2015) הציגה אוסף מסכות אבן בנות תשעת אלפים שנה שנמצאו באזורנו. אם כה רבות מהן שרדו עד למאה ה-20, אין ספק שגם בתקופת המקרא הן היו נפוצות בארץ כנען. יתכן  שהיו להן גם גירסאות חימר ועץ שלא שרדו עד ימינו. הרבה לאחר שהתרבות שיצרה אותן אבדה ונשכחה, המסכות עדיין היו בסביבה כמזכרת מפחידה מימי קדם.

thn_1024x768_tid1716_exhibit_main_pi_482473
המסכות בתערוכה השתייכו בבירור למשפחה אחת (למרות שנמצאו במקומות שונים) אך לכל אחת הייתה אישיות משלה. רובן חייכו – או חשפו שיניים?

אם כן, מדוע אין מסכות בתנ"ך, שכה אוהב לחפור על שיקוצי האלילים? למה אין אפילו מילה שמציינת משהו דומה למסכה? ההשערה שלי היא שיש מילה, ואפילו מילה איקונית: 'תמונה'. תמונה היא פני האל, מסכה חצובה באבן.

אם ההשערה שלי נכונה, יתכן כי המילה "תמונה" באה מהמובן המקורי של השורש מי"ן – לחרוץ, לפסל (באבן).

הופעתה המכובדת של התמונה במסמך המכונן של עמנו מרמזת שאולי המסכות/תמונות עשו קאמבק בזמן הלא נכון, בדיוק כאשר ישבו לנסח את עשרת הדברות. הן נהיו פופולריות מדי, ולכן נאסר לעשות פסל ותמונה – שהיא סוג של פסל לָבִיש.

מסכה היא Mask

כאמור, בעברית מסכה היא "יציקת מתכת" ואין לה קשר למסכה של ימינו. אז איך המסכה נהייתה מסכה? ההסבר מופיע במאמר של אילון גלעד, "המקורות האיטלקיים של המילה "מסכה". אם אין לכם זמן או חשק לקרוא, אקצר לכם:

יהודי איטליה הכירו את מסכות הקרנבלים כבר במאה ה-13, אימצו אותן לחגיגות פורים, וקראו להן "פרצופין". השם "מסכה" המשיך לציין פסל אלילי, אך לעתים השתמשו בו גם במובן "כיסוי", בהשפעת הביטוי ״להסיר מסכה מעל פניהם״ שמקורו בספר ישעיהו (שם היא באה משורש אחר ומובנה דומה ל"מסך"). אך בשלב מסוים –

"הקירבה של המילה מסכה (היא כיסוי) בסמיכות למילה פנים, בשילוב עם הדמיון למילה הלועזית mask, הובילה לשינוי משמעות המילה בשלהי המאה ה-19, או כפי שתיאר זאת אליעזר בן־יהודה במילונו: ״והתחילו להשתמש בשם זה בזמן החדש במשמעות סתר פנים.״

זה לקח קצת זמן, וברשימת כלי בית של ועד הלשון (1914) "מסכה" היא שם נוסף לשמיכה, על פי דברי הנביא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח כ). מובן זה לא תפס, וברשימת מונחי תיאטרון משנת 1940 מופיעה כבר המסכה המוכרת לנו. המסכה עשתה סיבוב שלם, הופכת מפסל טמא למוצר צריכה חמוד – אך מסעה עוד לא תם.

Mask היא מסקרה

מאכזב לגלות שמסכת פורים הצברית שלנו הושאלה מאנגלית או מצרפתית, אך מקורה לא נמצא באירופה. mask האנגלית מופיעה רק משנת 1530, masque הצרפתית ו-maschera האיטלקית קדומות יותר, ומקורן במילה מוכרת לכל מבקר(ת) בדיוטי פרי: מסקרה.

1400x400_mascaras

מקור המילה בערבית, מסח'רה, "ליצנות, מושא ללעג, פארסה", מהשורש סח'ר, שמובנו "לעשות קסמים ולהטים". נראה שהמילה שימרה שלב קדום של המסכה, צביעת הפנים או העיניים, וקשר עמום בין מעשי ליצנות ובין איום והפחדה. בלטינית, היא מקושרת למכשפות.

מעניין שמילה דומה מופיעה בישעיהו פרק ג', שבו אלוהים משית עונשים איומים על בנות ציון, לוקח להן את כל התכשיטים, הבגדים ואביזרי האופנה, וגם את הבושם, וזה עוד לפני שאונסים ורוצחים אותן. וכל כך למה? "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה"

ישעיהו ואלוהים יוצאים כאן אכזריים יותר מדעאש, אך זה לא הנושא. "משֹקרות עיניים" (בשי"ן שמאלית) אינו קשור לשיר Lying Eyes אלא למילה הארמית "סיקרא"- אדום. הן פשוט איפרו את עיניהן באדום.

הרחקנו במסענו לאנגלית, לצרפתית ולאיטלקית, חזרנו לערבית, לארמית ושוב לעברית, ונשארנו בתיק האיפור. צריך לשנות כיוון.

המסכה היא פרצוף

המסכה היא אולי האייקון העתיק ביותר שעדיין בשימוש. אמרת "תיאטרון" – ראית צמד מסיכות, צוחקת ובוכה. אולי סוד המסכה יימצא ליד ערש הולדתה של הדרמה?

המסכות כיכבו בטקסי ההוללות של דיוניסוס הרבה לפני שאייסכילוס, אבי הטרגדיה היוונית,  ריסן אותן והעלה אותן על הבמה במאה החמישית לפנה"ס. ביוונית, מסכה היא prosōpon ומובנה המקורי הוא "פנים": pros זה "לפני, מול", opon הן "עיניים" (כמו במילה 'אופטיקה'). הפנים, או המסכה, הן מה שנמצא "מול העיניים".

נחזור רגע לעברית: "פרוסופון" היוונית עשתה עלייה (דרך הארמית) ונהייתה "פרצוף". הדנ"א של המילה נשמר, ואלפיים שנה לאחר מכן, בלי שנבין למה, "פנים" הן הדבר האמיתי ו"פרצוף" הוא משהו שמולבש עליהן.

ancientgreekmask5
בתיאטרון היווני היו 28 סוגי מסכות: 6 זקנים, 8 צעירים, 3 עבדים ו-11 נשים (אין קשר לצילום)

כמדיום אמנותי חדש, נזקק התיאטרון היווני גם לשפה חדשה. כך שודרגה prosōpon מאביזר במה לציון אופיה של הדמות, לא רק הפנים אלא הלב. המושג זלג מבמת התיאטרון לחיים עצמם. prosōpon החלה לציין את המהות, האישיות, מי שאתה. הצורה החיצונית כמשקפת את האופי הפנימי.

עוברות כמה מאות שנים, ישו החליף את אלי האולימפוס ובכנסייה הנוצרית הצעירה התגלו חילוקי דעות על מהותו האלוהית ו/או האנושית, המגולמת במילה prosōpon. קטונתי מלנסות לפצח את הדיון התיאולוגי של נסטוריוס – האם השילוש הקדוש כולל שלושה פרוסופונים, רק אחד, או ארבעה? תלי תלים של פרשנויות משמימות נכתבו בנושא, וזה הזמן לנטוש את הערוץ היווני שמתחפר בפלפולי דת עקרים, ולהפליג מערבה שם פורחת צאצאית ישירה שלו.

מפרצוף לאישיות

הרומאים קיבלו את prosōpon היוונית (דרך האטרוסקית), והעניקו לה עיצוב איטלקי אלגנטי: Persona. המסכה קיבלה טוויסט דרמטי והפכה למושג בסיסי בספר החוקים. כפי שהמסכה "מגדירה" את אופי בעליה, כך נקבעה בזירה המשפטית "פרסונה" לכל משתתף, תפקיד בהצגה: התובע, הנפגע, החייל, האיכר, האב.

כאן נפרדת הפרסונה מזהותה האנושית הפרטית והופכת לדמות פיקטיבית, אך בעלת תוקף חוקי. כדי להיות "פרסונה" צריך להיות אזרח רומאי וחופשי מעבדות, אחרת אתה non-person נטול זכויות אנוש. עבד, למשל, נחשב כרכוש ולא כאדם.

הפרסונה התגלתה כמילה אנרגטית ומלאת חיים, הממשיכה להתפתח ולכבוש תפקידים חדשים. נוסף לבית המשפט ולבמת התיאטרון היא מככבת בספרות בדמות הגיבור, מוצאים אותה בפילוסופיה, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה ואיפה לא.

51c4bxymykl
'פרסונה' (1966), סרטו המורכב והיפהפה של אינגמר ברגמן, בכיכובן של ביבי אנדרסון וליב אולמן, מדבר על שתי נשים שחולקות אישיות אחת, ואולי להיפך, או גם וגם

מהפרסונה צומחים האדם (person), ענייניו האישיים (personal), האישיוּת שלו (personality), אגף כוח אדם (personell) ועוד, וגם הפתעה אחרונה לפני שהמסך יורד: בצרפתית, personne זה "אף אחד"…

זהו רקורד מכובד למישהי שהתחילה כפרצוף מכוייר בחימר וקשור ברצועות עור מאחורי הראש. נשארנו עם השאלה הגורלית: האם המסכה היא מה שאנחנו מנסים להסתיר – או מה שאנחנו רוצים להציג בפני כולם?

אחרי כמה כוסות יין בנשף הפורים, אולי זה לא כך כך חשוב. 

 

תודות על העזרה ביוונית: שולי מיינמר ושמעון בוזגלו

 

מחשבה אחת על “פורים: מסכה-חה-חה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s